לגאווה יש מצעד

יצא לי היום מהפה שלוש פעמים, בהזדמנויות שונות:

"מצעד הגאווה, בירושלים הוא מעשה אלים.
מראשיתו ועד אחריותו."

ולא ממש הסכמתי עם מה שאמרתי.
אפילו הופתעתי.
לא ממש הבנתי מה אמרתי.

ועדיין. לא יכול להתווכח עם זה - 
הפגנה, מצעד, מלחמה בשנאה, מאבק צודק, 
הכל אלים. ממש. 

ולמה לא יכול להתווכח עם זה.
כי זו אבחנה.

ללא שמץ בקורת.

כי אפשר שנדרשת כאן אלימות.
לעתים היא נדרשת - האלימות.
כך נראה.

---

אפשר שעדיין, גם החירות להצהיר על החירות לאהוב - 
עדיין זקוקה לקרבן ראוי.

אפשר שעדיין, 
הננו זובחים את בנינו ובנותינו
וזונים בגופם להיות לעולה על מזבח הצדק.

---

לגאווה יש מצעד.

---

אחד האדם