יום רביעי, 5 באוגוסט 2015

כוס מים?

אולי זה החום.
אולי זה רק החום.

---


איך אצליח לדבר עם הבוגר שבך? 
עם הבוגר שבי?

איך אנטרל את הילדון, הילד הקטן, 
זה שמבעבע בי, שאכל אותה ובגדול,
שרוצה לנקום, להיות צודק, להיות בסדר, 
להיות אהוב, ראוי, קדוש, מוצלח, מוכר, נערץ.

איך אחבק את הילד הקטן, ואלחש על אוזנו שהכל בסדר, 
ועכשיו, הגיע הזמן להתבונן בדברים מעמדה יותר פרקטית, 
יותר בוגרת, פחות צודקת, פחות משקל לדברים, יותר שכל ישר.

ללחוש על אוזנו שעיקר שהשכל הישר הוא שהפגיעה באחר אין בה תמורה, אינה מתמירה, אינה אלא חוסר טעם, תפלות מעקרת.

איך אוהב את הילד שתשומת הלב שקיבל,
מעולם היתה אפופת תנאים.

ללא כל תנאי עלי לאהוב את הילד הזה.
על טיפשותו, על אכזריותו, על נטיותיו, על תמימותו.

---

זה הילד שמפריע לבוגר לראות איך אפשר להקשיב לאחר.
להקשיב לילד השני. שמלהג ומתנצח, וצודק, ומשווה.

הילד הקטן הוא שמשווה. 
הוא המשוכה. והוא הבעיה.

----

הלו, בוגרים, יש איזה רעיון?
איך הילד הקטן יהיה הפתרון?

---

שמא נפסיק להקריב את הילדים על מזבחות האווילות הזו, 
בה הילדים שבנו, לא הילדים הפיזיים, הילדים שבנו הם ששורפים תינוקות ממש, או נותנים בהם סמנים, 
מתעללים בילדיהם הם ובד בבד ברצח תינוקות של הצד השני. הצדק השני.

שמא נתבונן במבט יציב.
ונסכים להתחיל לחיות בטוב. 
ללא פחד.

ללא קרבן וללא אלימות כלוויין נוכח בחיים תדיר.
---

המעשה הוא פשוט.
להתכנס. ולשבת ביחד.
ללא שלטים.
ללא נוהמים וללא נואמים.

אולי - להיפגש.

הילד הקטן מתקומם, 
אני עם בנט לא אפגש, 
שב. 
אם יבוא בנט ויישב,
לא תתן לו
כוס מים?



---


אחד האדם 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה