תקשור - תמיד

פעם כשבאתי אצל מורתי, 
אחותי ויקירתי יעל דגן לתקשור ועלה ה'לבן' ודיבר דברי טעם, יעץ לי משהו מאוד מפתיע, משהו שאמור היה להבהיל אותי - ולא נבהלתי ולא ממש הבנתי מה קרה לו, ל'לבן', שככה מדבר. 
זה היה יוצא דופן.

כשיצאה יעל ממצב הטראנס - פנתה אלי ואמרה, כל הדרמה, מה שטוב שלא נבהלת ממנו, זה אני, זה לא 'לבן'. זו תגובה שלי.

לא הבנתי אז כל כך על מה היא מדברת, אבל ברבות הימים, עם הניסיון האישי, על אף שאופן התקשור אחר לגמרי החוויות כמעט זהות, אני מבין.

שכאשר הנך מניח לעצמך להיות "צנור" ואתה משחרר את דעותיך, מחשבותיך ותגובותיך,
ונמצא ונוכח רק ברמת החומר, הגוף, הנך טהור נקי וזך אך ורק כאשר הנך יודע לזהות מתי נכנסת ברגל גסה  
או טבלת בוהנך בשלולית
ואדוותך משובבת נפש, שלחה גליה אל תוך מה שנאמר. הזיהוי הזה הוא תמיד מפתיע.

ולהפתעת כולם אין זה מפתיע, שגם כאשר הנך נכנס ברגל גסה ומזהה או לא מזהה את זה את אדוותך

זה תמיד מדויק.

--- נתינת התוקף הזה ל'תמיד מדויק' היא ההחלטה להסכים עד כמה שניתן היא ההחלטה לחיות מתוך הסכמה וקבלה והודיה ובתוך אלה כל קשת האפשרויות.

וזו הנחרצות הזו שתדיר מעלה תדר-פחד מצד אחד וסקרנות עולה שם גם - מתיישבת על יד. פחד עשוי לדכא סקרנות וזה מתוך אי הסכמה. בעוד סקרנות רותמת את הפחד לגילוי הידיעה השקטה של חסד האהבה. וזה מתוך הסכמה. תמיד.

---

אחד האדם