זמן סליחה

אפשר שבאה סליחה
לפוגג כעסים וטינה
לאבי ישראל, לאמי רות
לכל ימי בראשית
בם ניחר בוז אל מילותיי.

לא השכיל להבין שהיצירה
היא שבוחרת את קרבנות הרעות,
ואלה אשר ששים לעבדה ולשמרה
מדלגים מצדקת הדרך אל דרך החירות.

אלו הם עבדי החירות.
להם החירות היא מורת המרות,
מניחה את מרצפותיה
להולכים בדרך וכובשים
והיא מכה גם חסדיה
להודות שכך הם פני הדברים

להודות ולברך את כל הבא
אל גדות הדרך וערוץ המסע
לסלוח גם למי שעדיין שם,
מובל כצאן לזבח אמונת האדם
לכאורה רק העדר - יושיע.

ולפיכך החירות באה
אל מעשה הסליחה,
אל יצירת המחילה
אל החמלה לברך
על מה שבא ומה שהולך
ללא געגוע, ללא לטיפה,
זיכרון חי של הווה מתמשך.

בו איש שהניח על כתפי את ידיו הטובות
ואשה שהותירה כניעה ליצירה
נסלחים על עוולות
צריבת אין וחסר
זה מזון לגוף
וזו אהבה.

---

ועכשיו זה הזמן לצאת במחולות, 

מחולות החמלה
רננה וחדווה, נתראה בשמחות,

זמן סליחה.

 --- 

אחד האדם.