יום חמישי, 22 באוקטובר 2015

וחיי

כאשר הקיצוניים מתגודדים בקצה החשיבה
שעיקרה שכל ישר, 
לא משנה אם אלה בנט וביבי 
או חמאס או כל אחד אחר,
הם תפוסים באשליה שניתן לשלוט באחר. 

בכפייה. בהפחדה ובהעלאת אימה
שזה טרור 
מאמינים אלה שיוכלו לכבוש את העולם.

כביכול אם אעצום את עיניי הבעיה תיפטר.
בשם הצדק והכח הצד השני ייעלם מהשטח 
והבעיה תיעלם.

אין בזה ממש.
הישראלים לא זזים לשום מקום,
הפלשתינאים לא זזים לשום מקום.

הבעיה לא זזה לשום מקום.

ולעניין הצודקים.
כולם צודקים וגם אלה מסתבר

לא הולכים לשום מקום.

---

ביד מכוונת 
או בשם האוולת
נמצאת התקשורת 
מעודדת ומכוונת למלחמת אחים.
מלחמת אזרחים.

אזרחים שהמדינה מכירה בהם כאזרחיה.
ואזרחי הארץ - אלה היושבים בה.

כולם אחים.
ומה שישי כאן עכשיו זה מלחמת אחים.
מלחמת בני אדם בבני אדם.
בסכינים מול רובים ובאגרופים.

זוהי מלחמה שמלובה על ידי קנאות דתית.

ואין לך מניע טוב מזה לרצח אחיך.

---

קומץ.
קומץ בלבד נדרש להיטלר.

----

ואנו, האנשים השקטים. 
עדיין שקטים.
והשקט שלנו מהדהד
כאשר בחורה יורה והורגת בחור
שמנסה להרוג בחורה בסכין.
והשקט שלנו מהדהד כאשר
היא מקבלת כותרת גבורה בעיתון.

והשקט הזה מהדהד גם כאשר הורגים אנשים
שיש הצדקה להריגתם לכאורה, 
וגם כאשר אלה הם חפים מפשע.
זה, השקט הזה, הוא הדבר המאיים ביותר על המתלהמים,
וככל שהדממה תישמע - כך אלה יצעקו חזק יותר
 ומילותיהם בלע.

---
הילד המופרע של הכתה הלאים לו דת ועכשיו מותר לו.
החמאס הלאים לעצמו את האסלאם ויש לו מתחרים,
וממשלת ישראל הלאימה לעצמה את היהדות,
זכות אבות וכן הלאה.


---


זכות אבות?
חובת אבות.

חובת האבות להיות המבוגרים 
האחראיים ולרסן את הצעירים.

השבוע התגייס בני לצבא ההגנה והכיבוש לישראל.
לא מלאתי את חובתי למנוע ממנו לאחוז בנשק.

מאידך,
חייו אינם שלי. 

---

וחיי?


----

אחד האדם

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה