יום ראשון, 25 באוקטובר 2015

והחירות לבחור אינה סחירה

דיכוי
הוא
דרכה של
הנפש לטפל בכל התפעמות אפשרית.

עשויה לחוות התעלות אל נוכח מראות חייה.
שקיעותיה וזריחותיה עשויים להיות לה תפאורה.

עשויה לחוות התעלות מבפנים.
אז, מתוך חרדותיה שמא תיטמע, טיפה בים

אל האחדות ואל כל מה שמעבר לאמונתה
אל הידיעה המלאה שאיננה נדרשת לפולחני אתאיזם

מעלה מתוכה את המנגנונים האלה
של דיכוי. מציאת החסר. עצם קיומה.

---

בדיכאונה אז חשה את קיומה.
גם מתוך כך שלכך מכוונת אותה החברה.

שהרי כל הפוליטיקלי קורקט.
כל התרופות כולן. באים להשטיח את רגשותיה.

לבטל את חוויותיה ולנתבן אל כללים
להציב בפניה מטרות חסרות טעם ולקדשן.

והתפעמות. שמחה. אופטימיות כתנועת הווה.
אינם ראויים בעולם מעוות של שליטה בכל מחיר.

על פני לווי אישי המאפשר לה לנפש לצאת לחופשי
מבעד כבלי דיכוייה העצמי. לגלות את חירותה בעצמה

מייצגים מכחישי הרוח - אותם שלא מכירים בה
את החברה בבואם להניח סמים אשר ישטיחו את הדכאון

ואת ההתפעמות.
תנועת המאניה והדיפרסיה איננה רק אישית.

איננה אלא הגדרת סקאלה - מכאן חולה ומכאן מאוזן.
והחברה עצמה נוקטת דיכוי וכפיה כתנועה פסימית מוערכת

בעודה מעודדת את המאניה להיות נכספת, 
והדיפרסיה להיות כדרך חיים.

חירות נתפסת כשטות וכבלים כאמת.
חרדה מועצמת למדרגת מדד חיובי בתפקיד ההורות.

כך, שרגשות, הבשלה והתפתחות אל איזון
הבראה כוללת, גופנפשרוח, כתפיסת חיים

מאיימת על הכוח השולט.
תעשיית התרופות.

---

שעמום ושממון הם עיקר חייו של האדם.
בתי הילדים, גני הילדים, בתי הספר מכוונים אל שם

אלה ניתנים למיגור כאשר נבין כולנו
שגן העדן הזה מספק כל צרכנו

ואנו, נועדנו זה לזו ולזה
לתת ולקבל ולנהוג שכל ישר

על פיו היצירה חשובה מהלימוד הכפוי והמונחה
והחירות לבחור איננה סחירה.

---

אחד האדם

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה