גיל זה שמחה

אידאל הנעורים הנצחיים משול לאפשרות ללחוץ שוב ושוב על קונטרול Z.

שאז אפשר שיצירתך תישאר צעירה, קרוב לוודאי שלא יהיה בה דבר.

חלל חלול של אידאל נקי מכל מידה של טוהר, תום וסקרנות.

יצירתך תוותר להיות דף לבן.

התבגרות אינה אבדן התמימות והסקרנות, התבגרות היא למידת כלים אלה מחדש, מתוך בחירה, החלטה, שעשוע, מתוך חיוך, מתוך בטחון.

ללא שמץ קרבנות או היתממות, באופן ישר, בשכל ישר: אין שום טעם בפגיעה באחר.

לא חסרות המילים הנכתבות לעין הצופה.

בכל זאת אליהן עשויה העין הצופה

לדמוע משמחה או מחדווה או אף מעצב,

ועדיין כולה בחסד.

שהיצירה היא האלוהות בכבודה ובעצמה,

הבריאה, הבורא. נשמת הבריאה.

כאשר מבקשים מהברייה להידמות לילדה בת ארבע עשרה, שעדיין לא התפתחו אברי הרביה והמין שלה דים, להיות למודל לחיקוי, למופת ולדוגמה לבנות הארבע עשרה ולבנות הארבעים,

והיא צלם מסכה ודמות לבוגרים

המבקשים את תומתה על פי הקוד החברתי, הפדופילי: הבריאה אם כך נמצאת שם בדמיונות הבריות האלה, שלא מסכימות בשום פנים ואופן להתבגר.

והיא צלם מסכה ודמות לנשים בוגרות

אשר מבקשות להיות היא היא ממש,

נותרות מאחור מהבחינה הרגשית,

לדמות עצמן לבתולות,

להישאר צעירות לנצח.

להישאר חסרות ישע, להישאר טרף קל, להישאר קרבן.

להמתין לאביר.

היינו הך כל אלה, שהכל בחסד שלם, והצודקים צודקים, לעולם הם צודקים והצעירים נותרים צעירים כשהמוות נוכח.

--- את מרוויחה כל קמט, כל צלקת. גיל זה שמחה.

--- אחד האדם