כך, מסכימה החברה עדיין להחפצת נשים, לשימושן בידי הגברים.
עולם מדומיין לחלוטין של גברים שמסדרים את יחסי הבעלות על נשים, בינם לבין עצמן.
והן, חפצות בכך.
כאן, זה אולי מפליא ואף מדהים כיצד נשים מתהדרות אל שוויון והאחדה שלהן להיות שוות לגברים בכל מיני מובנים שכולם מעמד ויחסים יחסיים בין אנשים שונים, גברים נשחים ומה שביניהם, כאשר הניסיון להיות שוות לגברים הוא עקר, אווילי למדי וחסר כל תוקף אנושי.
שכן אין אדם יכול להיות בבעלות אדם אחר ולהיפך.
אין שום מטבע או היבט שמשעבד את החירות - לא הכלא ולא בית הסהר ולא צקצמצוק האדם היהיר, החלש, שמבקש לרדות באחיו את מה שהוא חושב לנכון.
המוות הוא המסמן לחיים את החירות - לחיות. בפועל.
על פני להשתוות לטיפשות הזכרית גברית העוסקת בטריטוריה מדומינת,
טוב לגברים ונשים לקבל את הרעיון הפוטט, שגם אם כל בני האדם מאמינים שהנייר ממנו עשוי הכסף - הינו בעל ערך אמת מעבר להיותו חומר פשוט למדי - אם יהיה קר מאוד ולא יהיה חומר בעירה אחר גם עני מרוד וגם עשיר גדול - ישרפו את הנייר הזה בשביל לשרוד.
כי זה נייר.
וכאשר ניתן לשחק את המשחק, הנייר הזה מאפשר למעמדות להתקיים, בקלות רבה יותר.
שכן כולם, עשירים ועניים, שחורים ולבנים, נשים וגברים, מכל הדתות, מכל הזהויות המיניות מסכימים על הערך הנקוב של כסף.
זו ההסכמה הבסיסית שמקנה לרכוש משמעות, ולמשמעות - רכוש.
---
ואז, בתוך בסדור החברתי הזה, אשה היא רכוש.
נקבה היא רכוש.
לכאורה הלביאה או הלביאות הינן רכושו של הזכר.
בפועל, הוא הרכוש שלהן, הרכש האחרון, החזק וטוב מכולם.
---
הרי את עגונה לי ובכך שאת עגונה לי את לא יכולה להמשיך את המשחק הזה על פיו יש איזו משמעות להיותך עגונה.
למה? אחרי שתקבלי גט, את רוצה להתחתן?
ברבנות? תחת פולחני הזכרים הטיפשים והאווילים האלה?
להיות שווה להם?
תני לו גט, גרשי אותו וצאי לחופשי.
עבדותך היא מבפנים.
צאי לחירות ולחיים טובים.
שחררי את העוגן הזה - שכן חוקי הדת והעולם הגברי לא מתאימים עוד.
בורות ובערות וניסיון לעשות סדר על פי צרכי מגדר אינפנטילי למדי.
הצהירי שאינך עגונה, שהעוגן ניתק ואת יצאת ללב ים או למסע לאורך חופי חייך.
הנך חופשיה.
חירותך נוכחת. השתעבדי לה, לא לנרטיב זכרי מיותר.
---
להפריט את הדת מהמדינה ומהפרט.
עולם מדומיין לחלוטין של גברים שמסדרים את יחסי הבעלות על נשים, בינם לבין עצמן.
והן, חפצות בכך.
כאן, זה אולי מפליא ואף מדהים כיצד נשים מתהדרות אל שוויון והאחדה שלהן להיות שוות לגברים בכל מיני מובנים שכולם מעמד ויחסים יחסיים בין אנשים שונים, גברים נשחים ומה שביניהם, כאשר הניסיון להיות שוות לגברים הוא עקר, אווילי למדי וחסר כל תוקף אנושי.
שכן אין אדם יכול להיות בבעלות אדם אחר ולהיפך.
אין שום מטבע או היבט שמשעבד את החירות - לא הכלא ולא בית הסהר ולא צקצמצוק האדם היהיר, החלש, שמבקש לרדות באחיו את מה שהוא חושב לנכון.
המוות הוא המסמן לחיים את החירות - לחיות. בפועל.
על פני להשתוות לטיפשות הזכרית גברית העוסקת בטריטוריה מדומינת,
טוב לגברים ונשים לקבל את הרעיון הפוטט, שגם אם כל בני האדם מאמינים שהנייר ממנו עשוי הכסף - הינו בעל ערך אמת מעבר להיותו חומר פשוט למדי - אם יהיה קר מאוד ולא יהיה חומר בעירה אחר גם עני מרוד וגם עשיר גדול - ישרפו את הנייר הזה בשביל לשרוד.
כי זה נייר.
וכאשר ניתן לשחק את המשחק, הנייר הזה מאפשר למעמדות להתקיים, בקלות רבה יותר.
שכן כולם, עשירים ועניים, שחורים ולבנים, נשים וגברים, מכל הדתות, מכל הזהויות המיניות מסכימים על הערך הנקוב של כסף.
זו ההסכמה הבסיסית שמקנה לרכוש משמעות, ולמשמעות - רכוש.
---
ואז, בתוך בסדור החברתי הזה, אשה היא רכוש.
נקבה היא רכוש.
לכאורה הלביאה או הלביאות הינן רכושו של הזכר.
בפועל, הוא הרכוש שלהן, הרכש האחרון, החזק וטוב מכולם.
---
הרי את עגונה לי ובכך שאת עגונה לי את לא יכולה להמשיך את המשחק הזה על פיו יש איזו משמעות להיותך עגונה.
למה? אחרי שתקבלי גט, את רוצה להתחתן?
ברבנות? תחת פולחני הזכרים הטיפשים והאווילים האלה?
להיות שווה להם?
תני לו גט, גרשי אותו וצאי לחופשי.
עבדותך היא מבפנים.
צאי לחירות ולחיים טובים.
שחררי את העוגן הזה - שכן חוקי הדת והעולם הגברי לא מתאימים עוד.
בורות ובערות וניסיון לעשות סדר על פי צרכי מגדר אינפנטילי למדי.
הצהירי שאינך עגונה, שהעוגן ניתק ואת יצאת ללב ים או למסע לאורך חופי חייך.
הנך חופשיה.
חירותך נוכחת. השתעבדי לה, לא לנרטיב זכרי מיותר.
---
להפריט את הדת מהמדינה ומהפרט.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה