יום שבת, 13 בפברואר 2016

לימוד בבית ולימוד לאין שעור

נתבקשתי להבהיר בכמה מילים על ההבדל בין ההום-סקולינג - הלימוד בבית לבין האנ-סקולינג - הלימוד לאין שעור:
להלן:
ההום-סקולינג הוא שם כולל למי שמגדלים את ילדיהם רק או כמעט אך ורק במסגרת הבית והמשפחה.
ההום-סקולינג - חינוך ולימוד ביתי (חל"ב) אם כך נמצא על סקאלה שבין שתי תפיסות עיקריות:
ההומסקולינג – הלימוד בבית - משמע שיש לימודים מוּבְנים, בדרך כלל על פי תוכנית לימודים. בתפיסה זו ההורים הם המורים.
בארצות הברית גישה זו היא בדרך כלל של דתיים - קתולים לרוב, אשר מרביצים תורה בילדיהם – ואז למשל אינם חייבים לחשוף את ילדיהם לתורת האבולוציה.
האנ-סקולינג - הלימוד לאין שעור, נמצא מניח לילד ללכת בעקבות סקרנותו הטבעית ולהתפתח בעיקר מתוך משחק, כאשר ההורים בהחלט נענים לשאלותיו ומסבירים, מלמדים או מאפשרים לימוד והכוונה על ידי מורה חיצוני (ילד שממש רוצה לנגן על פסנתר נאמר כבר בגיל חמש – לא מן הנמנע שיקבל שעור פסנתר ממורה מעת לעת כפי שמתאים לו. כך כל חוג "מקצועי" הכוונתי, או סתם לווי של אדם שמצוי בנושא ספציפי שההורה לא מצוי בו).
כמובן שעל הסקאלה הזו מתרחשים אינספור תמהילים בין הלימוד לאין שעור ללימוד על פי תוכנית לימודים מסודרת.
בישראל, להבדיל מהשנים הראשונות בהם ניתן לומר שרוב רובן של המשפחות הנוקטות חינוך ולימוד ביתי (חל"ב) נטו לִחְיות קרוב יותר לצד ה'לימוד לאין שעור', כיום, יותר ויותר משפחות נוטות להעמיס על הילד תכנים לימודיים ולנהוג יותר על פי הצד של הלימוד בבית, בו הילדים הגדלים בביתם לומדים על פי התפיסה הבית ספרית, תכנים הנראים להוריהם חשובים, ונשלחים לחוגים רבים ברגיל על פי כישוריהם ולא תמיד על פי רצונם.
בדבריי לגבי הסוגיה הזו הנני בהחלט מברך על כל משפחה שבחרה לחיות בדרך החינוך והלימוד הביתי שכן החשוב ביותר - אווירה משפחתית אוהדת - מתקיים כך באופן גורף כמצע נכון לצמיחת הילד לפחות בשנים הראשונות – ללא כל השוואה למה שקורה בין כתלי בית הסהר לילדים.
עם זאת בהדגשת הדרך השניה, החינוך והלימוד לאין שעור, הנני מציין את החירות המלאה של הילד להיות מי שהוא, איך שהוא, מתי שהוא והיכולת להאדיר את המשחק אל כלי הלימוד העיקרי.
כמו כן, בשיטת ה"לאין שעור" נחסך מהילדים באופן גורף את ההכרח המטופש "למצות את הפוטנציאל" כלומר להיצמד למה שהוא מוכשר בו מראש, כמתת אל - ומודגש רצונו האישי, הפנימי, והסקרנות לצעוד במשחקיו אל מה שמעניין אותו.
כלומר, למרות שילד עשוי להצטיין במתמטיקה למשל ולהפגין זכרון מתמטי טוב, או יכולת חישוב מהיר או דמיון בצד הגיאומטרי, זה לא אומר שהוא צריך ללמוד את זה אם זה לא מעניין אותו.
או ילד שנגינה עולה מאליה אצלו כדבר קל ופשוט, לא חייב לנגן או ללמוד לנגן אם הוא מעדיף לשחק כדורגל כל היום.
וכן הלאה...
החינוך והלימוד הביתי (חל"ב) בכל מקרה ניתן מהבית, עיקרו דוגמא אישית ותשומת הלב המורעפת על הילד.
זה ככה, בתמציתיות.
---
תודות

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה