מנגלה היה רק חלוץ

ואז אדם מגלה שהוא חולה.
במחלה.
בסרטן.

ומי מבשר לו על זה?

הרופא.

---

כאן מתחילה ההוצאה להורג המשולבת
של מערכת "הבריאות" בחסות חברות התרופות.
של החברה הסובבת, במעגלים החברתיים הרחבים כאיזה רשרוש חברתי המצקצק, שמעת שהוא חולה?
כן.
בסרטן.

ואפילו של החברה הקרובה.
היקרים ביותר נחרדים. מגיבים בבהלה גדולה ולמרות שנדמה להם שזה בגלל מחלתך, זה לא.
הם מאוימים מבוא המחלה אל קרבתם.
המחשבה העיקרית איננה אתה.
היא "אני".

והדרך סלולה, ואתה נושא את הצלב על גבך ועובר בעולם ציני ומבוהל, עולם מפוחד ומאוים של חברה חולה בבסיסה – שהרי מחרבת את האדמה עליה נמצאת ופוגעת אנושות באוויר שבניה נושמים ומזהמת את המים.
ואתה, עולמך חרב עליך אט אט.

והנך מוסר את עצמך לתלייני הבריאות המודרניים, סוחרי סמים מתוחכמים, בעלי מוח צר דיו על מנת לעשות מח-קר, שאין להם שום מושג מי אתה, ומי היית ולאן פניך ולאן אחוריך.

והם כבר יעשו עליך ניסיונות, עם סמי מרפא, רעלים רפואיים שפוגעים אנושות בבריאותך.

וכל זה
מיותר.

---

מעטים מסרבים לשתף פעולה עם ההליכים הרפואיים הנוראיים האלה, עם הרופאים האלה שהם בפועל מנהלים ומאיישים את מחלקות ההוצאה להורג של חברות התרופות.

וחברות התרופות מממנות מחקרים על כאלה שממילא אין להם מה להפסיד, כאלה שמאמינים לרופאים והרופאים הטיפשים האלה מאמינים בתרופות.

בכימו תרפיה - בהקרנות -
בניסיונות להתאים תרופה לגוף החולה.

והאדם עובר את מסע המוות הזה אצל הטיפשים שמבקשים להשאירו בחיים, על תרופות אם ניתן - כמצוות חברות התרופות.

---

הימנעו.

תדאגו לקנאביס. לפחות את זה נותנים (וזה פוגע בהם אנושות).

טפלו בנפש. טפלו ברגש. טפלו בנטו.

---

מנגלה היה רק החלוץ.