יום ראשון, 24 באפריל 2016

רואה?

לעת שיבולת אביבית
ובא אֵלִי
לפסוח לדלג לרגע להניח
להריח
את פרחי הבר
ואת פרחי המחר
לבד
רק הננו.
הנני להציג - הנה ני

לעתים מהומת הלבד
לעתים אבקני אתמול
במעופם אל החיים
ורוח הדברים נושאת אותות ומילים

והאדם צולל אל מה שקדוש
ומה שמעל ומה שכחול ומה שחול
הבטיח לעצמו ה אב ה רם
צאצאים אשר על שפות כל הימים

אז ככה, עם כל העם הגדול הזה
אשר ישכון לבדד.
לבדד ישכון עם

וערוצי אכזב מייחלים לשטפון
יבוא ישטוף הדם

קרע ים סוף אותות ומופתים
ומעשי ידיו נספים
ואנחנו אומרים שירה.

לבד. אחד אדם לבד.
ישכון לבדד.
וטוב כך
ניגון המיתר נח.

והדממה.
את

רואה?






אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה