יום שישי, 27 במאי 2016

קומי אמא

עומד אחד האדם בשערי האנושות ומתבונן
באונס כהיבט תרבותי, לגיטימי ומועצם.
האונס המקודש שמתבצע יום יום ביילודים וביולדות, תינוקות רכים, פעוטות וילדים.
מאליה עולה התבוננות על הכפייה של מוסדות הרפואה, הבריאות והחינוך.
על הרג מיותר של אלפי בני אדם באמצעות רפואה שכולה תעשיית סמים מסוכנים ואנשים תמימים שמאמינים שהם מצילים חיים בעודם מחריבים את מקדש הנשמה המקודש - הגוף האנושי.

---

כולם קרבנות, כולם צודקים,
ואין מושיע.

לא יהיה מושיע,
לא הגינוי ולא הביטוי,
לא הבכי הציבורי,
לא הכאה על חטא בידי נסיכים ומלכים,
לא כליאת האנס.

האונס נמשך ויימשך, יום יום.
שכן הכפייה היא אג'נדה
ולה הרבה מנויים.

---

קומי אמא.
עמדי מול הרופא שמפריד ממך את היילוד.
אל תניחי לאידיוט לחתוך את חבל הטבור מיד אחרי הלידה.
הגני על צאצאייך.
בגופך הגני, סרבי להזניחם החוצה, אל מוסדות שטיפת המוח וכליאתו. הימנעי משבילי האשליה בדבר ידיעת טובת ילדך – טוב ממך.
---

קחי אחריות אמא.
למדי סבלנות.
סדרי את הבית. ארגני את המשפחה.
זה מה שיש לך.
וזה באחריותך.
טובת הילד.

אחר כך נדבר על אונס מיני,
בהיבט תרבותי המשמר באופן נחרץ
את שלטון הקרבן בממלכת המעמדות הצודקים,
ועל הכאב והעוול, והטראומה וההעצמה הדרמתית של האונס המיני שבאה לעמוד במרכז במת הקרבנות.

ולילדים מספרים שהאונס שהם חווים –
לטובתם.

---

את יכולה לצעוק שוביניזם ופמיניזם ושרמוטות
וכל ההבלים הכוחניים שכולם התנהגות אלימה ומיותרת.
אבל את היא המזניחה את ילדייך בשם היותך קרבן, בשל ההטרדות המיניות והילדות העשוקה, בשל הסכמתך להיפגע, וזו מורשתך, ההסכמה להיפגע.

וילדייך אחרייך.
מסכימים להיפגע.

---

אחד האדם לא מסכים להיפגע, ונפגע.
נפגע בעל כורחו עד שמפסיק להיפגע.
וכאשר מפסיק להיפגע,
נשמטים כל טענותיו בדבר הזכות לפגוע.

---

אמא יקרה לך,
עלייך האחריות,
ואם יש לך איזו התנערות כזו או אחרת
מתפקידך זה, המובן מאליו, הפיזי,
טוב אם ענוותך תקדש את נשגבותך כבת אנוש
אל היותך יצור חי, ממשפחת היונקים,
בה תפקיד הנקבה טוטלי ומכריע.

והזכר, עם כל כמה
שמשליט טרור טריטוריאלי,
או מבטא את היבטיו הנקביים
לשביעות רצונך -

כעפר הנושק את מפתן ביתך.




אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה