גבולות

גבולות לעולם עולים מאליהם.

לא מצורך להציב אותם לילד,

אלא שעולים מאליהם אצל ההורים.

למשל, מה שלא נראה כהצבת גבול
אבל הוא העמדת גדר הפרדה ממש,

בין החירות לחיות לבין הצורך לשרוד.

וזה מביא אל מגיפה רווחת בחברה - אינפנטיליות.

שכן, כאשר הנך שולח את הילד למקומות זרים,

ומנתק אותו מהבטחון לו הוא זקוק,
אתה שם לו גבול.

בונה חיץ.

והגבול הזה כולו שלך.

ואתה מניח לו לעבור התעללות - לא פחות -

בשם הגבולות שאתה שם לו,

כי באכזריות השיטה אתה מאמין שזה לטובתו.

---

ולכן, כהורה, טוב אם תשים לעצמך גבולות,

ותדע עד כמה הנך מוכן לשתף פעולה עם תרבות השבי,

החינוך והכפייה הלא יעילים שמבטיחים התבגרות אטית אם בכלל כאשר מניעת תסכולים מחד ומאידך דחיפה, 

מכל סוג ולכל כוון משמשים בעבור ההורה כשוט מוצדק ל"טובת הילד".

ואין לך שטות גדולה מזו.

האם תוכל לשים גבול לחייך במסגרת שיטת השבי שכולה רעות והבל רוח?

האסכולה לא משתנית.

האסכולה היחידה, ה SCHOOL היחיד,

הוא הנחת התנאים הטובים ביותר שהנך יכול לתת לילד

ל-צ-מ-י-ח-ת-ו.

.

ויגדל ויהיה לאישיות עצמאית בעלת בטחון
והשתייכות - מרצון, עניין, סקרנות ושמחה.
לא מפחד.

אתה יכול להעניק בטחון כאשר הנך יודע
לאשר את אושרך.

אינך יכול לעשות זאת מבלי להכיר את גבולותיך,

ובוודאי לא כל עוד הנך פוגע בילדך.

---

וזה בנוגע לגבולות.

---

תודות