מי אמר שאין על ישראל איום קיומי?

בטח שיש על ישראל איום קיומי.

כלומר על בני האדם החיים בה -
יש איום קיומי.

הוא נוכח.

עֵד.

קוראים לו מוות.
והמוות נוכח.

והאיום הקיומי הוא אישי.
רק אישי ולעולם אישי.

גם כאשר המאיים התורן, הטרוריסט התורן –
מבטיח מוות קולקטיבי -
אחד האדם רואה אך ורק את מותו הוא.
פחד מוות.

ולצד פחד המוות ניצב פחד החיים.

החיים בהווה הזה
שלא רק שאין איום קיומי אישי ממשי,

אלא שאין על החיים ברגע זה שום איום.

אין אף אימה שבאמת נמצאת ברגע ההווה

רב החסד וההוד.

יש וירטואליה של אימה,
רגעיהם האחרונים של המוצאים להורג.
תמיד של המוצאים להורג.
דאעש או כל חבורת תליינים מייצגים נאמנה את ההזדהות עם האימה.

אך גם המוצאים להורג על ידי מערכת המכנה עצמה מערכת הבריאות והרפואה כשאין למערכת הזו שום תפישה בריאותית תקפה וישימה באופן אישי. כי ככה זה כימיה. מעוררת בנו אימה.
אלה שמובלים אל מותם באמצעות הסרטן.

למשל. ובכלל.

או הנידונים למוות בנפילת המגדלים, טלפון אחרון, הכל מובא, והתקשורת האלקטרונית היא הזונה שתפיץ את האימה באופן הבוטה ביותר – תמורת כסף, שזה נתפש כמעמד.


ואינו.

על תושבי הכדור יש איום קיומי.

הזיהומים הקשים שזיהמו תושבי הכדור את מקורות חייהם.

היהירות הבלתי נתפשת של שוד האדמה והאדם, באמצעות האדם.

---

ולכן, האיום הקיומי על תושבי ישראל ללא הבדל אף פה אוזן וכתף, הוא האיום הקיומי על האדם ועל משפחה גדולה מאוד של צורות חיים.

ומה שאנחנו יכולים לעשות

בקלות ממש

זה להחיות את האדמה, המים, לטהר את האוויר,
לטהר את האווירה,  לאפשר לים לחזור לעצמו, לשמרה ולא רק לעבדה.

---

וזה באשר השימוש במושג אישי ברמה הלאומית לשם הפחדה ושליטה.
וזה בהקשר לזה שהאימה הזו של מוות נורא ואיום של מישהו, או כוונה של עם אחר להרוג אותנו (משל היטלר וגרמניה מביא הוכחות לאפשרות הזו), כבר לא אמין.

---

תודות