הסוסים, מתוך תקשור לקבוצת 'רחובות'.

שאלה: אני אשמח לשמוע מה עושים כשלבני הזוג יש מחלוקות מהותיות לגבי הילדים, קטנים וגדולים.

"במובן הזה טוב לקבל שבאופן הזה הכללי בין בני זוג יש מחלוקות. נקודה.

כאשר יוצאים מנקודת הנחה שזה טבעי, נורמלי וחיוני שיהיו מחלוקות, כבר השטיח הנורא נהיה הרבה יותר נוח לחלוק עליו.

מה מהותי?
השאלה הזו של המהות לכאורה עומדת בפרץ. בונה פרגודים וחיץ.
ואיננה, על המהות כולם מסכימים.

על האיך, באים ועולים ויכוחים, וכל אחד מביא את פחדיו ואת עכבותיו את תפישותיו ואת דעותיו, ואת מה שלמד בבית אבא ואמא. ואת מה שלמד שלא בבית אבא ואמא.
ועולים ומתדיינים על איך נכון וכל אחד מביא את עמדתו וכולם צודקים.

כאן נשאלת השאלה איך מגדירים בני הזוג את עצמם בהתייחס אל הילדים האלה, שאם יתפסו את עצמם כצוות שיש לו אחריות מסוימת, להניח את התנאים הטובים ביותר לילדים האלה, להיות האבא הטוב ביותר שאתה יכול להיות ולהיות האמא הטובה ביותר שאת יכולה להיות, ואתה לא צריך להיות האבא שהאמא רוצה שתהיה, ואת לא צריכה להיות האמא שהאבא רוצה שתהיי, אלא מדובר בצוות שיש לו אחריות משותפת ומתוך דעה צלולה נכנס לספור הזה,
ומכך, שיקח אחריות.

גם אם יתגרשו השניים ויותר לא יהיו חיים חיים של אינטימיות, של שותפות מינית וכספית וכן הלאה, עדיין הצוות הזה צריך להמשיך לתפקד כאבא ואמא של הילדים האלה.

ולכן טוב להגיד לשני ההורים האלה שמתווכחים בענייני האיך,
שירדו מרום יהירותם,
ויצטרפו לאותה כרכרה
ומי מחזיק במושכות לא כל כך חשוב
שכן אתם     ה ס ו ס י ם.

כן.