יום שני, 12 בספטמבר 2016

פָּרְק הירדן 2016

טקס שבטי מביא את אחד האדם
אל פָּרְק הירדן
וזה מעין סכום פנימי אישי
שמתבקש להמציא עצמו אל מילים -


חיבור
אל האדמה, אל המים, אל קולות הילדים.
אל רקיעת הכוכבים בשמיים.
גאות ושפל ירחיים מחמיאים
אל פתיחת הנשימה
אל פעימת החיים.
אל הפריון המובטח
אל מלאות
אל ההתחדשות שבאין.


רוח הדברים
בין המילים, בין המעשים, בין הקנים.
רוח הדברים נושבת על פני אדמה ומים.
ורוח הדברים מנשב.

והפה הדובר והפה המקשיב,
והפה הנפער אל גלי ההרמוניה
בין דומם צומח וחי.

חברותא
התכנסויות שבטיות לפענוח חלומות של אחרים.
הרבה אלוהים. הרבה אין אלוהים.
השיבה הביתה על פני התשובה הביתה.

מוות
בצד הדרך, על יד המים,
נראה מקום טוב למות בו
בדיוק כמו כל מקום אחר.
אפילו עכשיו.
ויש נתפשים בחכה למות בדיוק כאן.
ממש עכשיו.

הארה
כאשר אדם מתבונן סביבו בהתבוננות מלאה,
כאשר אדם רואה את אינספור הגוונים והצבעים
כאשר אחד האדם מתבונן היטב
הכל מקבל הילת יפי הבריאה.
הארה. זו הארה.

האצלה
כאשר מצביע על הילת יפי הבריאה.
עשוי אחד אדם נוסף לראות טוב.
מי האיש החפץ חיים
פיו מקשיב אל קולות הילדים.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה