"אני רציתי להגיד לכם שאני חושב שנעשה
עוול לטלי.
אני חושב שצריך לספר לה מה קורה במשפחה הזו, לספר לה את כל הפרטים,
למה אני הייתי צריך לשמוע שאתה התגרשת אבא רק כשהייתי בן שתים עשרה?
אז אני החלטתי שטלי לא תגדל ככה. היא כבר תכף בת שבע ואין לה מושג.
ואני רוצה להגיד לכם באופן חד משמעי שאם אתם לא תספרו לה. אני אספר לה.
ואני לא מתווכח על זה".
כך החצפתי פני אל אבי ואל אשתו השניה,
אמה של אחותי הקטנה שהיתה קרן אור בחיי,
שהיתה שלי.
אחות שלי.
---
הייתי בן שש עשרה וזה נאמר כשבאתי לסופשבוע
מהפנימיה הצבאית תל אביב.
לבוש תחפושת של חיל.
איש צעיר. שובר באחת את הסכם השתיקה.
ללא חת. בלי פחד.
שזה היה מאוד יוצא דופן.
---
בערוב ימיו, ממש לפני שהלך לעולמו,
בשיחה בארבע עיניים,
ציין בפני אבי תכונה אחת שמצא בי ראויה.
"הנך אמיץ מאין כמוך" אמר לי.
ובמלה אחת הפך את טיפשותי המרהיבה על פניה.
---
פטרו אותי במשיכת כתף.
הבטיחו שיסבירו לה לאחותי את סבך הקשרים המשפחתיים,
גרוש ואלמנה, יתומים, חצאי אחים.
שתיקה ומדלית כבוד עם ארון זכרון.
ולהם, השניים, אבי ואשתו ניצולי השואה,
שתיקה יפה לשגעון.
---
עברה יותר משנה כשנפל אסימון שלא בוצע.
לא ספרו לה כלום.
ונפתחה שיחה.
ילדה בת שמונה לערך ובחור בן שבע עשרה לערך משוחחים
אני חושב שצריך לספר לה מה קורה במשפחה הזו, לספר לה את כל הפרטים,
למה אני הייתי צריך לשמוע שאתה התגרשת אבא רק כשהייתי בן שתים עשרה?
אז אני החלטתי שטלי לא תגדל ככה. היא כבר תכף בת שבע ואין לה מושג.
ואני רוצה להגיד לכם באופן חד משמעי שאם אתם לא תספרו לה. אני אספר לה.
ואני לא מתווכח על זה".
כך החצפתי פני אל אבי ואל אשתו השניה,
אמה של אחותי הקטנה שהיתה קרן אור בחיי,
שהיתה שלי.
אחות שלי.
---
הייתי בן שש עשרה וזה נאמר כשבאתי לסופשבוע
מהפנימיה הצבאית תל אביב.
לבוש תחפושת של חיל.
איש צעיר. שובר באחת את הסכם השתיקה.
ללא חת. בלי פחד.
שזה היה מאוד יוצא דופן.
---
בערוב ימיו, ממש לפני שהלך לעולמו,
בשיחה בארבע עיניים,
ציין בפני אבי תכונה אחת שמצא בי ראויה.
"הנך אמיץ מאין כמוך" אמר לי.
ובמלה אחת הפך את טיפשותי המרהיבה על פניה.
---
פטרו אותי במשיכת כתף.
הבטיחו שיסבירו לה לאחותי את סבך הקשרים המשפחתיים,
גרוש ואלמנה, יתומים, חצאי אחים.
שתיקה ומדלית כבוד עם ארון זכרון.
ולהם, השניים, אבי ואשתו ניצולי השואה,
שתיקה יפה לשגעון.
---
עברה יותר משנה כשנפל אסימון שלא בוצע.
לא ספרו לה כלום.
ונפתחה שיחה.
ילדה בת שמונה לערך ובחור בן שבע עשרה לערך משוחחים
והוא מספר לה שהוא בכלל מאמא אחרת,
ושאר האחרים בכלל מאבא אחר
ושאר האחרים בכלל מאבא אחר
וכך מצוייר החורש שמרכיב את המשפחה
שלנו לפניה, נפרש.
והיא לא מופתעת אלא מסתקרנת ושותה הכל בצמא.
ומרצינה.
ואז עוברים לקדמת הבית ומשוחחים.
שיש להבין שבין השניים קריצה ודמיון בלתי נתפשים.
ומדוע נחרץ לשם אחד האדם והוא צעיר בימיו לדאוג לאלה -
לכשהבין שההטרדה והעוול של השתיקה והבריחה והנתק מכל ביטוי אישי,
שהבושה והאשמה מתלווה לגירושין ולאלמנות ולמציאות החיים היא המשך ישיר לזוועות,
אז הבין שלמרות שזה לחם חוקו שלו - לא מתאים כלל שאחותו הקטנה –תגדל גם כך הלאה.
אלא הדברים יהיו פרושים לפניה, ללא פירוש.
אלה תולדות.
אהובה.
אלה תולדות.
---
ומתוקף הנסיבות |נעלמתי מחיי הילדה המצחיקה
שאוהבת כל כך לצחוק ולהמציא ספורים ולדבר שעות
והיא לא מופתעת אלא מסתקרנת ושותה הכל בצמא.
ומרצינה.
ואז עוברים לקדמת הבית ומשוחחים.
שיש להבין שבין השניים קריצה ודמיון בלתי נתפשים.
ומדוע נחרץ לשם אחד האדם והוא צעיר בימיו לדאוג לאלה -
לכשהבין שההטרדה והעוול של השתיקה והבריחה והנתק מכל ביטוי אישי,
שהבושה והאשמה מתלווה לגירושין ולאלמנות ולמציאות החיים היא המשך ישיר לזוועות,
אז הבין שלמרות שזה לחם חוקו שלו - לא מתאים כלל שאחותו הקטנה –תגדל גם כך הלאה.
אלא הדברים יהיו פרושים לפניה, ללא פירוש.
אלה תולדות.
אהובה.
אלה תולדות.
---
ומתוקף הנסיבות |נעלמתי מחיי הילדה המצחיקה
שאוהבת כל כך לצחוק ולהמציא ספורים ולדבר שעות
שאהובה כל כך -כשעזבתי את מחנה הריכוז המושלם בסביון,
אל בזבוז הזמן הנורא בצבא ההגנה,
ששם הלכתי על מנת למצוא עם מי אוכל להתגלגל
אל תגלית המשפחה המופלאה האפשרית.
וזו מתקיימת כבד מעל שלושה עשורים:
שכך, שבעה מופלאים אישיים ועוד שניים כבר בדור הבא,
שכך חיים בשבט בו העזרה ההדדית לא רק קיימת
אלא אפשרית.
וזה לא מעט.
תודות
אל בזבוז הזמן הנורא בצבא ההגנה,
ששם הלכתי על מנת למצוא עם מי אוכל להתגלגל
אל תגלית המשפחה המופלאה האפשרית.
וזו מתקיימת כבד מעל שלושה עשורים:
שכך, שבעה מופלאים אישיים ועוד שניים כבר בדור הבא,
שכך חיים בשבט בו העזרה ההדדית לא רק קיימת
אלא אפשרית.
וזה לא מעט.
תודות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה