רוחות מרפאים

למשל כשאדם מתקשה לנשום, מה שנקרא קוצר נשימה, טוב אם פשוט יבקש מהגוף להיזכר איך נושמים, כמו לקרוא רגע לנשמה.

שזו, הנשימה - היא שריקת האהבה והחיזור של הנשמה אל החומר החי

בו השתכנה לה כשכינה,
ומבקשת לחוות כל נשימה,

כשאגות שמחה ולהבת האש.
אש החיים.

על כן עמדי לידו ונשמי.

ודמי את זימייך.

אלה צדי הריאות.

כלוב הצלעות כולו.
ונשמי מצדייך.

ופתחי את מרכז החזה.

דמי חזך כגליל שנפתח ונסגר.

תנועת הנשימה אפשר
תפתח מנהרות סתומות.

והראיה גם היא. במובן של המבט
פנימה ומבט העין אל האין.

השפעת התרגול הזה עלייך היא עשרות מונים, כאשר הוא מתבצע על יד אדם שמתקשה לנשום.

ולמרבה תדהמה הבראתו המובטחת דרכך היא היא הבראתך - וכלל לא התקשית לנשום מבראשית.

שזה - לחזק את החזק.

והחלש יתחזק מעצמו.

ומכאן, המתקשה לנשום הוא המאדיר אותך אל מעבר למידתך.

עד שנזכר גופו.
ואז במובן של תרגול הדדי יומיומי.

הקשר הנשמתי. מן הסתם, יצא במחול.

ככה זה רוחות מרפאים.